יום שישי 05:00, ריח תבשילים עולה באוויר.
בוקר. רעשי מכסי סירים נפתחים ונסגרים.
חבטות העלי במכתש הכותש את התבלינים.
העקשן מביניהם, הכורכום שריסוקו קשה,
אבל בלעדיו אין מטבח קוצ'יני.
לתיבול, כתרופה לעקיצות ועוד.

ואז ריחו של הפלפל האדום, המוקפץ
במחבת לקראת הטחינה לפפריקה חריפה.
לפתע מחניק. מתעוררים.
מתחילים להשתעל.

כן, הגעתם למטבח בבית משפחת יעקב.
אברהם ורות הורינו היקרים.
אמא המלכה מנצחת על שלל סירים יחד.
את כדורי החובה כבר מגלגלת.
את האפם למחבת יוצקת.
סיר המולוארצ׳י מהביל בחריפותו וריח הבצל באפנו.
קיצ׳רי כבר מתבשל לו לכבוד שבת המלכה.
סיר בשר בקר אדום מבעבע בחוֹמוֹ.
ואז לקינוח, פסטל מסוגנן או פיצ׳י (כדור מתוק).

אחחחח…
מתעוררת. כן, חלום…
זכרונות מאמא רות
מלכת המטבח האמיתית.

אספנו את שלל מטעמייך לספר.
ראשית כדי לשמור בשביל הדור הבא.
שנית, כדי להוקיר את פועלך
באחזקת הלב של הבית.

אמא… געגועיי.
רונית.